הקלפי יכולה להשפיע על השקל, על האג"ח ועל חברות שתלויות במשק הישראלי. נכסים אחרים באותו תיק עשויים להיות מושפעים יותר מגורמים כמו הריבית בארה"ב, הדולר ורווחי החברות. כך יכולים אירועים פוליטיים להגיע לחלקים שונים בתיק דרך ערוצים שונים.
מניית בנק בתל אביב, אג"ח של ממשלת ישראל, מניית אנבידיה, פיקדון שקלי וקרן שעוקבת אחרי S&P 500 יכולים לשבת כולם באותו תיק. לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ב־27 באוקטובר 2026, חוזרות השאלות המוכרות: מה יקרה לבורסה, מה יעשה השקל, והאם התוצאה תשנה משהו בתיק.
אבל השאלות האלה מניחות שכל הכסף חשוף פחות או יותר לאותו אירוע. בפועל, הבחירות מגיעות לכל נכס דרך מסלול אחר.
לפני ששואלים מה הבחירות יעשו לתיק, צריך להבין איזה חלק מהתיק בכלל מקשיב להן.
השקל: המקום שבו הציפיות מגיעות מהר למחיר
אחד המקומות שבהם שינוי בציפיות לגבי ישראל יכול להופיע במהירות הוא שוק המט"ח.
השקל מושפע מהריבית בישראל ובארה"ב, מאינפלציה, מפעילות המשק ומתנועות הון, אבל גם מהאופן שבו המשקיעים מעריכים את רמת הסיכון של ישראל ואת המדיניות הכלכלית הצפויה.
בנק ישראל המחיש את הקשר הזה בתחזית שפרסם ביולי 2026. הבנק ציין כי לאחר ירידה בפרמיית הסיכון נרשמה התחזקות של השקל, ובאותה תחזית כתב במפורש כי קיימת אי־ודאות לגבי המדיניות הפיסקלית שתיישם הממשלה שתקום לאחר הבחירות, ובפרט לגבי גודל תקציב הביטחון והדרך שבה ימומן.
זה לא אומר שאפשר לבנות נוסחה של "תוצאה פוליטית X = שקל חזק", או להפך. שער החליפין מגיב באותו זמן גם לפד, לאינפלציה, לאירועים ביטחוניים, לשווקים בעולם ולתנועות הון.
והנקודה הזאת רלוונטית גם למשקיע שאין לו מניה אחת בתל אביב.
אג"ח ממשלתיות: לא מי ניצח, אלא מה יהיה בתקציב
באג"ח הממשלתיות, החיבור לפוליטיקה עובר בעיקר דרך הציפיות למדיניות התקציבית.
נניח שהשוק מעריך שהממשלה הבאה תגדיל לאורך זמן את ההוצאות ואת החוב. המשקיעים עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק באג"ח של המדינה. וכשהתשואה הנדרשת על אג"ח קיימת עולה, המחיר שלה יורד.
כאן יש גם שאלה קונקרטית מאוד לקראת הממשלה הבאה. בתרחיש הבסיס שפרסם ביולי, בנק ישראל העריך גירעון של 4.9% מהתוצר ב־2026 ושל 4.2% ב־2027, ויחס חוב לתוצר של כ־69%. במקביל הוא הדגיש את חוסר הוודאות סביב תקציב הביטחון בשנים הקרובות והדרך שבה ימומן. הבנק ציין כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון עלולה להגדיל את הגירעון והחוב ולהעלות את האינפלציה.
לכן ההשפעה האפשרית של הבחירות על אג"ח ממשלת ישראל תלויה לא רק בתוצאת הבחירות, אלא גם בציפיות למדיניות הפיסקלית של הממשלה שתקום לאחריהן, לרבות הוצאות, הכנסות וחוב.
מניה בתל אביב לא תמיד שווה "חשיפה לישראל"
גם בתוך הבורסה המקומית אין רמת חשיפה אחת.
בנק, רשת קמעונאית או חברת נדל"ן שפועלים בעיקר בישראל עשויים להיות רגישים מאוד לצריכה המקומית, לריבית, לרגולציה ולמצב המשק.
לעומתם, חברה ישראלית שמוכרת את רוב מוצריה בארה"ב או באירופה יכולה להיות מושפעת הרבה יותר מביקוש עולמי, ממחירי סחורות, מהתעשייה שבה היא פועלת או מהכלכלה האמריקאית.
ויש גם את המטבע.
חברה שמקבלת חלק משמעותי מהכנסותיה בדולרים אבל משלמת חלק גדול מהוצאותיה בשקלים יכולה להרגיש היטב שינוי בשער החליפין גם אם הביקוש למוצר שלה לא השתנה. כשהשקל מתחזק, כל דולר של הכנסה מתורגם לפחות שקלים; כשהוא נחלש, ההשפעה יכולה להיות הפוכה. התוצאה בפועל תלויה כמובן גם במבנה העלויות ובפעולות הגידור של החברה.
לכן מקום הרישום של המניה מספר רק חלק מהסיפור.
מניה בתל אביב אינה בהכרח חשיפה "ישראלית טהורה".
מניה אמריקאית: הבחירות רחוקות, הדולר קרוב
כאשר עוברים למניה אמריקאית או לקרן שעוקבת אחרי S&P 500, החשיפה הישירה לתוצאת הבחירות בישראל בדרך כלל נמוכה יותר.
לתוצאת הבחירות בירושלים בדרך כלל לא צפויה להיות השפעה ישירה על מכירות האייפון של אפל, על הביקוש לשירותי הענן של מיקרוסופט או על ההשקעות בתשתיות AI.
עבור החברות האלה, ריבית הפד, הצרכן האמריקאי, רווחי החברות והכלכלה הגלובלית בדרך כלל משמעותיים הרבה יותר.
אבל למשקיע הישראלי יש עוד משתנה: שער החליפין.
נניח, לצורך המחשה בלבד, שנכס עלה ב־5% בדולרים. באותה תקופה הדולר נחלש ב־4% מול השקל.
משקיע שמודד את התוצאה בשקלים לא יראה 5%, אלא כ־0.8% בלבד.
הנכס עדיין עלה ב־5% בדולרים. הפער בתוצאה השקלית נובע משער המטבע.
ובכיוון ההפוך, התחזקות הדולר מול השקל יכולה להגדיל את התוצאה השקלית של נכס שמחירו נקוב בדולרים.
כלומר, החברה האמריקאית עצמה עשויה להיות בעלת חשיפה ישירה נמוכה מאוד לתוצאות הבחירות בישראל, אך השקל עדיין יכול לחבר בין ההתפתחות המקומית לבין התוצאה שהמשקיע הישראלי רואה בחשבון.
הפנסיה: התיק שלא רואים באפליקציה
כשאומרים "תיק השקעות", קל לחשוב קודם על חשבון המסחר. אבל חלק משמעותי מהנכסים הפיננסיים של הציבור מנוהל באמצעות גופים מוסדיים.
בסוף הרבעון השני של 2026 עמד תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל על כ־7.62 טריליון שקל. מתוכם כ־3.5 טריליון שקל, כ־46%, היו מנוהלים בידי משקיעים מוסדיים.
במילים אחרות, השאלה "כמה מהכסף שלי חשוף לישראל?" לא מסתיימת במה שרואים באפליקציית המסחר. גם הפנסיה, הגמל וקרן ההשתלמות הן חלק מהמפה.
ובקרב משקי הבית כבר קיימת חשיפה משמעותית לשווקים שמחוץ לישראל. לפי נתוני בנק ישראל לסוף 2025, כ־75% מתיק ניירות הערך של משקי הבית הושקע בישראל וכ־25% בחו"ל. מתוך ניירות הערך שהחזיקו משקי הבית בחו"ל, כ־79% היו בארצות הברית.
המספרים האלה אינם אומרים איך תיק צריך להיראות. הם כן מזכירים שהחשיפה הפיננסית של משק בית ישראלי יכולה להיות מקומית וגלובלית באותו זמן.
אז איזה חלק מהתיק באמת רגיש לבחירות?
אין מספר אחד.
אבל אפשר לחשוב על התיק בשלוש רמות של רגישות.
רגישות מקומית גבוהה: אג"ח ממשלתיות, חברות שתלויות בעיקר בפעילות בישראל ונכסים שמושפעים ישירות מהריבית ומהכלכלה המקומית. כאן למדיניות הפיסקלית, לפרמיית הסיכון ולמצב המשק יכולה להיות משמעות יחסית גדולה.
רגישות משולבת: חברות ישראליות שפועלות בעולם או נכסים זרים שהתוצאה שלהם נמדדת אצל המשקיע בשקלים. כאן כוחות מקומיים וגלובליים יכולים לפעול באותו זמן, ולעיתים אפילו בכיוונים מנוגדים.
רגישות גלובלית בעיקרה: חברות ונכסים שמנועי הפעילות המרכזיים שלהם נמצאים מחוץ לישראל. הבחירות המקומיות בדרך כלל אינן הגורם המרכזי שמכתיב את הביצועים שלהם, אבל שער החליפין עדיין יכול לשנות את התוצאה למשקיע הישראלי.
וגם החלוקה הזאת אינה קשיחה. חברה ישראלית שרוב הכנסותיה מגיעות מחו"ל יכולה לשבת באמצע; פיקדון שקלי תלוי בריבית הרבה יותר מאשר בתוצאה בקלפי; ונכס אמריקאי יכול להיות רחוק מהפוליטיקה הישראלית ועדיין להיות קרוב מאוד לשקל.
הבחירות חשובות. אבל הן לא התיק
אג"ח ממשלתית שואלת מה יקרה למדיניות הפיסקלית ולריבית.
חברה מקומית מסתכלת על הצרכן, הרגולציה והמשק.
חברה ישראלית גלובלית מסתכלת גם על הביקוש בחו"ל ועל שער המטבע.
אנבידיה מסתכלת על שבבים, AI, הפד והכלכלה האמריקאית.
ובאותו תיק, כולן יכולות להיות שם יחד.
השאלה לקראת הבחירות אינה רק מה התוצאה תעשה לשווקים. היא איזה חלק מהתיק בכלל רגיש אליה.
למי שסוחר באופן עצמאי בשוק האמריקאי, ההבחנה הזאת היא חלק מהיומיום: גם בשבוע שבו בישראל סופרים קולות, וול סטריט ממשיכה להגיב לפד, לדולר ולדוחות החברות. Colmex Pro היא ברוקר למסחר עצמאי בשוק האמריקאי.
המידע מובא למטרות ידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה, תחזית או הזמנה לבצע פעולה בנייר ערך כלשהו. הדוגמה המספרית המופיעה בכתבה היא להמחשה בלבד. השקעות ומסחר בניירות ערך כרוכים בסיכון, לרבות אפשרות להפסד כספי.
