בלוג

במשך שנים, תיק ההשקעות הגלובלי של משקיעים רבים נשען בעיקר על ארה״ב ואירופה. אלו היו השווקים המוכרים, הנגישים והמסוקרים ביותר. אבל הכלכלה העולמית כבר מזמן אינה נעה רק על ציר מערבי אחד. סין, הודו, טאיוואן, ברזיל, דרום קוריאה ומדינות נוספות הפכו לחלק משמעותי מהסיפור הכלכלי העולמי – דרך ייצור, טכנולוגיה, צריכה מקומית, תשתיות, אנרגיה ושירותים פיננסיים.

עבור משקיעים ישראלים, חשיפה לשווקים מתעוררים יכולה לפתוח חלון רחב יותר לכלכלה הגלובלית. לא כתחליף מלא לארה״ב או לאירופה, ולא כקיצור דרך לתשואה, אלא כרכיב אפשרי בתוך תיק השקעות מפוזר יותר. השאלה המרכזית אינה רק האם להיחשף לשווקים מתעוררים, אלא מה בדיוק נמצאת בתוך החשיפה הזו, אילו מדינות מקבלות את המשקל הגבוה ביותר, ומהם הסיכונים שחשוב להכיר לפני שמקבלים החלטה.

מהם שווקים מתעוררים ולמה הם מעניינים משקיעים?

שווקים מתעוררים הם מדינות וכלכלות שנמצאות בתהליך התפתחות מואץ יחסית: צמיחה של מעמד הביניים, עלייה בצריכה המקומית, תיעוש, השקעה בתשתיות, חדירה של טכנולוגיה ושיפור הדרגתי במערכות פיננסיות. במדינות כאלה אפשר למצוא לא פעם שילוב בין אוכלוסייה צעירה, שוק עבודה מתפתח ופוטנציאל צמיחה גבוה יותר מזה של חלק מהמדינות המפותחות.

אבל בדיוק כאן מתחיל גם הצד השני של הסיפור. השקעה במדינות מתפתחות מגיעה בדרך כלל עם תנודתיות גבוהה יותר, סיכוני מטבע, רגולציה משתנה, רגישות לאירועים פוליטיים ופערי שקיפות לעומת שווקים מפותחים. מדינה יכולה לצמוח מהר, אבל גם להיפגע מהאטה גלובלית, שינוי בריבית, חולשה במטבע המקומי או החלטות ממשלתיות בלתי צפויות.

לכן חשיפה לשווקים מתעוררים דורשת גישה מפוכחת. לא מספיק לזהות “סיפור צמיחה” מעניין. צריך להבין את מבנה החשיפה, את רמת הפיזור, את הסיכונים ואת המקום של החשיפה הזו בתוך התיק הרחב.

העוגן הגלובלי: מדד MSCI Emerging Markets

אחת הדרכים המוכרות לעקוב אחר שווקים מתעוררים היא באמצעות מדד MSCI Emerging Markets. המדד נועד לייצג מניות Large Cap ו-Mid Cap במדינות המוגדרות על ידי MSCI כשווקים מתעוררים, והוא מכסה כ-85% משווי השוק החופשי בכל אחת מהמדינות הכלולות בו.

לפי נתוני MSCI, המדד כולל 24 מדינות ו-1,178 ניירות ערך, נכון ל-30 ביוני 2026. המשמעות היא שמדובר במדד רחב, אבל לא במדד אחיד או שווה-משקל. בפועל, חלק גדול מהחשיפה מרוכז במספר מדינות וסקטורים מרכזיים, ולכן חשוב לבדוק לא רק את שם המדד, אלא גם את מה שנמצא בתוכו.

היתרון המרכזי של מדד כזה הוא פיזור. במקום לבחור מדינה אחת, סקטור אחד או מניה אחת, המדד מעניק חשיפה רחבה יותר למגוון כלכלות וחברות. בפועל, משקיעים רבים אינם קונים את המדד עצמו, אלא נחשפים אליו באמצעות ETFs או קרנות סל העוקבות אחריו או אחר מדדים דומים.

חשוב להבין: גם חשיפה דרך מדד רחב אינה מבטלת סיכון. לעיתים משקלן של מדינות או חברות מסוימות במדד יכול להיות גבוה, ולכן גם מדד גלובלי לכאורה עשוי להיות מושפע מאוד ממדינות מרכזיות, מסקטורים דומיננטיים או מחברות בודדות. לכן, גם כאשר בוחרים חשיפה רחבה, עדיין חשוב לבדוק מה באמת נמצא בתוך המדד או קרן הסל.

חמש המדינות המרכזיות במדד – ומה כל אחת מביאה לחשיפה

נכון לנתוני MSCI ל-30 ביוני 2026, חמש המדינות בעלות המשקל המרכזי במדד MSCI Emerging Markets הן טאיוואן, דרום קוריאה, סין, הודו וברזיל. יחד, הן מהוות חלק משמעותי מאוד מהמדד, ולכן הן משפיעות על אופי החשיפה, רמת התנודתיות והגורמים שיכולים להניע את המדד לאורך זמן.

טאיוואן

טאיוואן היא המדינה בעלת המשקל הגבוה ביותר במדד. החשיפה אליה מזוהה בעיקר עם תעשיית השבבים והטכנולוגיה, ובראשה חברות מרכזיות בשרשרת האספקה הגלובלית של מוליכים למחצה. המשמעות היא שטאיוואן מחברת את המדד לעולמות של AI, מחשוב ענן, אלקטרוניקה מתקדמת וייצור שבבים.

מצד שני, החשיפה לטאיוואן מוסיפה למדד גם רגישות למחזוריות בענף הטכנולוגיה, לביקוש הגלובלי לשבבים ולסיכונים גיאופוליטיים באזור אסיה. לכן, גם כאשר החשיפה לטאיוואן מגיעה דרך ETF רחב ולא דרך מניה בודדת, חשוב להבין שהיא יכולה להשפיע באופן מהותי על התנהגות המדד.

דרום קוריאה

דרום קוריאה היא אחת הכלכלות התעשייתיות והטכנולוגיות החשובות במדד, עם משקל משמעותי לחברות אלקטרוניקה, שבבים, רכב ותעשייה מתקדמת. חברות כמו Samsung ו-SK Hynix הופכות את החשיפה הקוריאנית לרגישה מאוד לביקוש העולמי לזיכרונות, סמיקונדקטורים ומוצרי טכנולוגיה.

לצד זאת, השוק הקוריאני מושפע גם ממטבע מקומי, יצוא גלובלי, מחזוריות בתעשייה ונושאים של ממשל תאגידי. עבור משקיעים שבוחנים חשיפה לשווקים מתעוררים, דרום קוריאה מדגישה נקודה חשובה: לא כל שוק מתעורר נראה כמו כלכלה “צעירה” או מבוססת סחורות. חלק מהמדינות במדד הן כלכלות מתקדמות מאוד מבחינה תעשייתית, אך עדיין מוגדרות כשווקים מתעוררים לפי מתודולוגיית המדד.

סין

סין היא אחת המדינות המרכזיות במדד, אבל גם אחת המורכבות שבהן. מצד אחד, מדובר באחת הכלכלות הגדולות בעולם, עם שוק צרכני עצום, חברות טכנולוגיה גדולות, תעשייה משמעותית ותפקיד מרכזי בשרשראות אספקה גלובליות. מצד שני, השקעה בסין מעלה שאלות ייחודיות סביב רגולציה, שקיפות, ממשל תאגידי, מתיחות גיאופוליטית, היחסים עם ארה״ב, שוק הנדל״ן המקומי ומעורבות המדינה בכלכלה.

לכן השאלה “סין – כן או לא?” אינה שאלה שאפשר לפתור בכותרת אחת. עבור חלק מהמשקיעים, החשיפה לסין דרך מדד רחב או ETF גלובלי לשווקים מתעוררים עשויה להיות חלק מהפיזור. אחרים עשויים להעדיף לצמצם חשיפה למדינה מסוימת או לבחור כלי השקעה עם הרכב שונה.

בכל מקרה, הנקודה החשובה היא להבין האם קיימת חשיפה לסין, מה המשקל שלה בתוך המכשיר הפיננסי, ומהם הסיכונים הספציפיים שהיא מוסיפה לתיק. גם מי שלא בוחר “להשקיע בסין” באופן ישיר עשוי להיות חשוף אליה דרך ETF רחב לשווקים מתעוררים. לכן בדיקה של הרכב הקרן או המדד אינה פרט טכני, אלא חלק מהבנת הסיכון.

הודו

הודו מייצגת סיפור שונה בתוך המדד: כלכלה גדולה וצומחת, אוכלוסייה צעירה, מעמד ביניים מתרחב, צריכה מקומית, שירותים, טכנולוגיה ותשתיות. בניגוד למדינות שמושפעות בעיקר מיצוא או מסחורות, חלק מהעניין בהודו מגיע מהשוק המקומי ומהצמיחה הפנימית.

עם זאת, גם כאן יש סיכונים שצריך להביא בחשבון: תמחור גבוה יחסית בתקופות מסוימות, רגולציה, מטבע, תשתיות, פערים חברתיים ופער אפשרי בין צמיחה כלכלית לבין ביצועי שוק ההון. במילים אחרות, הודו יכולה להיות סיפור כלכלי משמעותי, אבל גם כאן אין קו ישר בין צמיחת התמ״ג לבין תשואה למשקיעים.

ברזיל

ברזיל מעניקה למדד חשיפה שונה מהמדינות האסייתיות המרכזיות. היא מחוברת יותר לעולמות של סחורות, אנרגיה, חקלאות, בנקים וכלכלה מחזורית. לכן היא יכולה להתנהג אחרת בתקופות של עלייה או ירידה במחירי סחורות, שינוי בריבית, תנועות במטבע המקומי או אירועים פוליטיים פנימיים.

המשקל שלה במדד נמוך יותר מזה של המדינות האסייתיות הגדולות, אבל היא מוסיפה ממד חשוב של חשיפה לאמריקה הלטינית ולכלכלה מבוססת משאבים. עבור מי שבוחן את המדד כחשיפה אחת רחבה, ברזיל מזכירה שגם בתוך “שווקים מתעוררים” קיימים מנועי פעילות שונים מאוד: טכנולוגיה באסיה, צריכה בהודו, רגולציה בסין, וסחורות באמריקה הלטינית.

ביצועים היסטוריים: מה אפשר ללמוד מהשוואה למדדים מרכזיים?

כדי להבין את המקום של שווקים מתעוררים בתוך תיק גלובלי, כדאי להסתכל גם על ביצועים היסטוריים ביחס למדדים מרכזיים אחרים, כמו S&P 500, Nasdaq-100 ו-STOXX Europe 600. לא כדי להסיק מה “עדיף”, ולא כדי לנסות לחזות את העתיד, אלא כדי להבין את הפערים, התנודתיות והאופי השונה של כל חשיפה.

בהשוואה כזו חשוב לשים לב לכמה נקודות. ראשית, לא כל המדדים מוצגים באותה מתודולוגיה: יש מדדי Price Return, מדדי Net Return ומדדי Total Return. שנית, לא כל המדדים נקובים באותו מטבע. שלישית, טווחי הזמן משפיעים מאוד על התמונה: מדד שבלט בעשור אחד עשוי להיראות אחרת לגמרי בטווח קצר יותר או בתקופה של שינוי ריבית, אינפלציה, מטבע או רגולציה.

נכון ל-30 ביוני 2026, מדד MSCI Emerging Markets הציג תשואה של 43.51% בשנה האחרונה, תשואה שנתית ממוצעת של 23.03% בשלוש שנים, 7.20% בחמש שנים ו-10.07% בעשר שנים, במונחי Net Returns בדולר. הנתונים האלה ממחישים נקודה חשובה: שווקים מתעוררים יכולים להציג תקופות חזקות מאוד, אבל גם פערים משמעותיים בין טווחי זמן שונים.

ההשוואה עצמה אינה אמורה להוביל למסקנה חד-משמעית של “כן” או “לא” לגבי שווקים מתעוררים. היא כן מדגישה למה חשוב לבדוק את מבנה החשיפה, את משקל המדינות, את ריכוזיות הסקטורים ואת טווח ההשקעה. בעשור שבו מניות טכנולוגיה אמריקאיות הובילו את השוק, מדדים כמו Nasdaq-100 ו-S&P 500 יכולים להציג תמונה שונה מאוד מזו של שווקים מתעוררים. בתקופות אחרות, כאשר הדולר נחלש, מחירי הסחורות עולים או ההון חוזר לשווקים מחוץ לארה״ב, התמונה יכולה להשתנות.

לכן הנתון החשוב אינו רק “כמה המדד עשה”, אלא מה מסביר את הביצועים: ריבית, מטבע, סקטורים, סין, טכנולוגיה, סחורות, זרימת הון גלובלית ותמחור התחלתי. בלי ההקשר הזה, טבלת תשואות עלולה להיראות ברורה מדי – בזמן שהמציאות מורכבת הרבה יותר.

ליבה ולוויינים: דרך מסודרת לחשוב על החשיפה

אחת הגישות המקובלות בבניית תיק השקעות היא מודל “ליבה ולוויינים”. הליבה היא החלק הרחב, המפוזר והיציב יותר בתיק. הלוויינים הם חשיפות ממוקדות יותר, למשל למדינה, סקטור, מגמה או רעיון השקעה מסוים.

בהקשר של שווקים מתעוררים, קרן סל רחבה העוקבת אחר מדד כמו MSCI Emerging Markets יכולה לשמש כרכיב ליבה בחשיפה לשווקים הללו. היא מאפשרת פיזור בין מדינות וחברות, ומקטינה את התלות בהחלטה נקודתית לגבי מניה או מדינה אחת.

לצד זאת, קיימות גם חשיפות ממוקדות יותר – למשל ETF המתמקד במדינה מסוימת, בסקטור מסוים, בסחורות, בבנקים בשווקים מתפתחים או בחברות הנסחרות בארה״ב כ-ADRs. חשיפות כאלה עשויות להיות תנודתיות ומרוכזות יותר, ולכן הן דורשות בדיקה עמוקה יותר של הסיכונים, העלויות, הנזילות והרכב הנכסים.

הרעיון אינו “לפזר בכל מקום”, אלא לבנות היגיון ברור: מה תפקיד החשיפה לשווקים מתעוררים בתיק, כמה מקום היא מקבלת, באילו כלים משתמשים, ומהם התנאים שבהם בוחנים מחדש את ההחזקה. במילים אחרות, גיוון תיק השקעות אינו רק הוספת עוד נכסים, אלא הבנה של הקשרים, החפיפות והסיכונים שנכנסים יחד איתם.

מה חשוב לבדוק לפני שנחשפים לשווקים מתעוררים?

לפני שמקבלים החלטה לגבי חשיפה לשווקים מתעוררים, חשוב להסתכל מעבר לכותרות. צמיחה כלכלית אינה מבטיחה תשואה בשוק ההון, ומדינה מעניינת אינה בהכרח השקעה מתאימה בכל מחיר.

יש כמה שאלות שכדאי לשאול: מהו הרכב המדד או ה-ETF? אילו מדינות מקבלות את המשקל הגבוה ביותר? האם החשיפה מרוכזת בסקטור מסוים? האם יש תלות גבוהה בחברות בודדות? באיזה מטבע נקובים הנכסים? מהן העלויות? מה רמת התנודתיות ההיסטורית? האם מדובר בחשיפה לטווח ארוך או בחשיפה טקטית יותר?

בנוסף, חשוב להבין ששוק מתעורר יכול להגיב באופן חד לאירועים גלובליים. העלאת ריבית בארה״ב, התחזקות הדולר, ירידה בביקוש לסחורות או שינוי ברגולציה מקומית יכולים להשפיע על שווקים כאלה במהירות. לכן, חשיפה לשווקים גלובליים בכלל ולשווקים מתעוררים בפרט צריכה להשתלב בתוך אסטרטגיית השקעות רחבה יותר, ולא להישען רק על התחושה ש״שם נמצאת הצמיחה״.

איך אפשר להיחשף לשווקים מתעוררים דרך Colmex Pro?

משקיעים המעוניינים בחשיפה לשווקים מתעוררים יכולים לעשות זאת, בין היתר, באמצעות ETFs רלוונטיים הנסחרים בארה״ב, ככל שהם זמינים למסחר בפלטפורמה ובכפוף לתנאי החשבון. חשוב לזכור שמדובר בחשיפה עקיפה דרך קרנות סל או מכשירים הנסחרים בארה״ב, ולא בהכרח בגישה ישירה לבורסות המקומיות במדינות המתפתחות.

ב-Colmex Pro ניתן לפעול במניות, ETFs, ADRs ואופציות הנסחרים בארה״ב, תוך שימוש בפלטפורמות מסחר מתקדמות, נתוני שוק, חשבון דמו להתנסות וחיבור ל-TradingView. עבור מי שרוצה לעקוב אחר שווקים מתעוררים, לבחון גרפים, להשוות בין נכסים ולפעול באופן עצמאי, הכלים האלה יכולים להיות חלק מתהליך עבודה מסודר יותר סביב קבלת החלטות.

עם זאת, הכלים אינם מחליפים שיקול דעת. חשיפה לשווקים מתעוררים דורשת הבנה של הסיכונים, בדיקה של המכשיר הפיננסי הרלוונטי והתאמה לאופי הפעילות, לטווח הזמן ולרמת הסיכון של כל משקיע.

שורה תחתונה

השקעה בשווקים מתעוררים אינה מתאימה לכל אחד, אך היא יכולה להיות חלק מתיק גלובלי מפוזר עבור מי שמבין את מאפייני החשיפה והסיכונים. מדד MSCI Emerging Markets ו-ETFs דומים מאפשרים להיחשף למגוון רחב של מדינות וחברות, אך גם הם דורשים בדיקה: מה נמצא בפנים, מה רמת הריכוזיות, מה משקלן של מדינות כמו טאיוואן, דרום קוריאה, סין, הודו וברזיל, ומה עלול להשפיע על הביצועים לאורך זמן.

העולם הכלכלי אינו מסתיים בארה״ב ובאירופה. אבל ככל שמרחיבים את גבולות ההשקעה, כך חשוב להרחיב גם את רמת הבדיקה, ההבנה וניהול הסיכונים.

ב-Colmex Pro ניתן לעקוב, לנתח ולפעול באופן עצמאי במגוון נכסים הנסחרים בארה״ב, לרבות ETFs רלוונטיים לשווקים מתעוררים, ככל שהם זמינים למסחר ובכפוף לתנאי החשבון. אין בכך הזמנה לפעולה בנכס כזה או אחר, אלא תיאור של תשתית שמאפשרת למשקיעים לקבל החלטות עצמאיות בצורה מסודרת יותר.

הכתבה מיועדת למטרות מידע והשכלה בלבד ואינה מהווה ייעוץ השקעות. מסחר והשקעה בניירות ערך כרוכים בסיכון, לרבות האפשרות להפסד כספי.