ה-S&P 500 הפך בשנים האחרונות למדד מרכזי עבור משקיעים ישראלים רבים. הוא מייצג חשיפה רחבה לחברות הגדולות בארה״ב, מופיע כמעט בכל שיחה על השקעה פסיבית, ונחשב עבור רבים לאחת הדרכים הפשוטות יחסית להיחשף לשוק האמריקאי.
אבל עבור משקיע ישראלי, השאלה היא לא רק האם להיחשף ל-S&P 500. יש שאלה נוספת, חשובה לא פחות: באיזה מטבע עושים את זה?
אפשר להיחשף למדד דרך קרנות ישראליות הנסחרות בשקלים. אפשר לבחור קרנות מנוטרלות מט״ח או לא מנוטרלות מט״ח. ואפשר גם להשקיע דרך ETF אמריקאי הנסחר בדולרים, כמו SPY או קרנות סל אמריקאיות אחרות שעוקבות אחרי המדד.
בימים שבהם הדולר יורד, עולה שוב, והכיוון שלו לא ברור – זו כבר לא שאלה טכנית. זו שאלה שיכולה להשפיע על התוצאה הסופית של ההשקעה בשקלים.
גם באיזה מטבע.
למה זה מעניין דווקא עכשיו?
שער הדולר-שקל עבר בתקופה האחרונה תנודות חדות. היו תקופות שבהן השקל התחזק מול הדולר, ובהמשך הדולר חזר לעלות. במקביל, הריבית בישראל כבר ירדה, ובשוק עוקבים אחרי השאלה האם תימשך מגמת הורדות ריבית נוספת. בארה״ב, לעומת זאת, הריבית עדיין נמצאת ברמה גבוהה יחסית.
כאן נכנס לתמונה פער הריביות.
כאשר הריבית בישראל יורדת, והריבית בארה״ב נשארת גבוהה יותר או יורדת לאט יותר, עשוי להיווצר פער ריביות שמשפיע על שער הדולר-שקל. זה לא אומר שהדולר בהכרח יעלה. מטבעות מושפעים מעוד הרבה גורמים: אינפלציה, סיכון גיאופוליטי, זרימות הון, שוקי מניות, ציפיות משקיעים והחלטות של בנקים מרכזיים.
אבל זה כן אומר שמשקיע ישראלי שמסתכל על S&P 500 צריך להבין דבר אחד חשוב: התוצאה שלו בשקלים לא מושפעת רק מהמדד.
היא עשויה להיות מושפעת גם מהדולר.
אם המדד עולה בדולרים וגם הדולר מתחזק מול השקל, התוצאה בשקלים עשויה להיות מושפעת לטובה משני כיוונים: גם מהמדד וגם מהמטבע. מנגד, אם המדד עולה אבל הדולר נחלש, חלק מהעלייה עשוי להתקזז בתוצאה השקלית.
וזה עובד גם הפוך. אם המדד יורד, התחזקות הדולר יכולה לרכך חלק מהפגיעה בשקלים. אם גם המדד יורד וגם הדולר נחלש, התוצאה בשקלים עלולה להיפגע משני הכיוונים.
זו הסיבה ששאלת המטבע אינה הערת שוליים. היא חלק ממבנה ההשקעה.
המדד בדולרים, החיים בשקלים
השוק האמריקאי מתומחר בדולרים.
המשקיע הישראלי בדרך כלל חי, חוסך ומודד את התוצאה שלו בשקלים.
הפער הזה יוצר שכבה נוספת שחשוב להבין.
כאשר משקיע ישראלי נחשף ל-S&P 500, התוצאה הסופית שלו בשקלים יכולה להיות מושפעת משני גורמים מרכזיים:
- ביצועי המדד או ה-ETF בדולרים
- שינוי שער הדולר מול השקל
לכן, לפני שבוחרים דרך חשיפה למדד, כדאי להבין האם החשיפה למטבע נשארת פתוחה, מצומצמת באמצעות נטרול מט״ח, או מתבצעת ישירות דרך פעילות בדולרים.
החיים בשקלים.
שלוש דרכים נפוצות להיחשף ל-S&P 500
1. קרן ישראלית בשקלים שאינה מנוטרלת מט״ח
זו אחת הדרכים הנפוצות בקרב משקיעים ישראלים. הקרן נסחרת בשקלים בבורסה המקומית, אבל החשיפה הכלכלית שלה היא למדד אמריקאי שמבוסס על נכסים בדולרים.
במקרה כזה, המשקיע קונה ומוכר בשקלים, אך התוצאה עשויה להיות מושפעת גם משער הדולר-שקל, משום שהחשיפה למטבע אינה מנוטרלת.
כלומר, גם אם הפעולה מתבצעת בשקלים, הדולר עדיין נמצא ברקע.
אם הדולר מתחזק מול השקל, החשיפה הלא מנוטרלת עשויה לתמוך בתוצאה השקלית. אם הדולר נחלש, היא עלולה לפגוע בה.
2. קרן ישראלית מנוטרלת מט״ח
קרן מנוטרלת מט״ח מנסה לצמצם את ההשפעה של שער הדולר-שקל על תוצאת ההשקעה.
הרעיון הוא לאפשר חשיפה קרובה יותר לביצועי המדד עצמו, בלי ששינוי בשער החליפין יהיה גורם משמעותי בתוצאה הסופית. עם זאת, חשוב להבין שגם נטרול מט״ח הוא מנגנון פיננסי, והוא עשוי לכלול עלויות, פערים ותוצאות שלא תמיד זהות לחלוטין לביצועי המדד.
לכן, נטרול מט״ח אינו “ביטול סיכון”. הוא בחירה במבנה חשיפה אחר.
מי שבוחר בקרן מנוטרלת מט״ח בעצם מנסה לצמצם את השפעת הדולר על התוצאה. מי שבוחר בקרן שאינה מנוטרלת משאיר את הדולר כחלק מהסיפור.
3. ETF אמריקאי בדולרים
אפשרות נוספת היא השקעה ב-ETF אמריקאי הנסחר בדולרים בבורסות בארה״ב.
במקרה כזה, המשקיע פועל בדולרים, בשעות המסחר בארה״ב, דרך נייר ערך אמריקאי. גם מחיר ה-ETF נקוב בדולרים, גם הקנייה מתבצעת בדולרים, וגם בעת מכירה התמורה מתקבלת בדולרים.
עבור משקיע ישראלי, המשמעות היא שהחשיפה הדולרית ברורה וישירה יותר.
אם בעתיד המשקיע ימכור את ה-ETF וימיר את הדולרים חזרה לשקלים, שער הדולר באותו רגע ישפיע על התוצאה השקלית שלו. אם הדולר יהיה גבוה יותר ביחס לשקל, התמורה בדולרים תהיה שווה יותר שקלים. אם הדולר יהיה נמוך יותר, היא תהיה שווה פחות שקלים.
במילים פשוטות: ETF אמריקאי בדולרים אינו מעניק חשיפה רק למדד. מאחר שהוא נסחר בדולרים, שווי ההשקעה במונחי שקלים עשוי להיות מושפע גם משינויים בשער הדולר-שקל. עבור משקיע ישראלי, המשמעות היא שגם ביצועי המדד וגם תנועת המטבע עשויים להשפיע על התוצאה הסופית בשקלים.
שלוש דרכים. שלוש חשיפות מטבע.
לא מנוטרלת
מנוטרלת מט״ח
דוגמה פשוטה: איפה הדולר נכנס לתוצאה?
נניח שמשקיע ישראלי רכש ETF אמריקאי שעוקב אחרי S&P 500 בדולרים.
התוצאה שלו יכולה להתפתח בכמה דרכים:
אם ה-ETF עלה בדולרים והדולר התחזק מול השקל – התוצאה בשקלים עשויה להיות גבוהה יותר.
אם ה-ETF עלה בדולרים אבל הדולר נחלש – חלק מהעלייה עשוי להתקזז בתוצאה השקלית.
אם ה-ETF ירד בדולרים אבל הדולר התחזק – התחזקות המטבע עשויה לרכך חלק מהירידה בשקלים.
אם גם ה-ETF ירד וגם הדולר נחלש – התוצאה בשקלים עלולה להיפגע משני הכיוונים.
זו לא תחזית. זו פשוט הדרך שבה חשיפה דולרית עובדת.
ומה הקשר לריבית?
ריבית היא אחד הגורמים שמשפיעים על מטבעות.
כאשר הריבית בארה״ב גבוהה יחסית לריבית בישראל, הדולר עשוי להיתמך על ידי פער הריביות. מנגד, אם הציפיות משתנות, אם האינפלציה נרגעת, אם הסיכון בישראל יורד או אם זרימות הון חוזרות לשקל – הכיוון יכול להשתנות.
לכן אי אפשר להסיק באופן אוטומטי שירידת ריבית בישראל תוביל להתחזקות הדולר. השוק מורכב יותר מזה.
אבל כן אפשר לומר שכאשר הריבית בישראל יורדת, ופער הריביות מול ארה״ב נמצא על השולחן, משקיעים ישראלים צריכים להבין כיצד חשיפה לדולר עשויה להשפיע עליהם.
במיוחד כשהם בוחרים בין קרן שקלית מנוטרלת, קרן שקלית שאינה מנוטרלת, או ETF אמריקאי בדולרים.
קרן ישראלית או ETF אמריקאי: מה ההבדלים המרכזיים?
בשקלים
בדולרים
אין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם. לכל אפשרות יש יתרונות, חסרונות, עלויות ושיקולים שונים. הבחירה תלויה בצרכים של המשקיע, באופי הפעילות שלו, בטווח ההשקעה, בהבנת הסיכונים ובדרך שבה הוא רוצה להיחשף לשוק האמריקאי.
נטרול מט״ח: מה זה בעצם אומר?
קרן שאינה מנוטרלת מט״ח משאירה את המשקיע חשוף גם לשינוי בשער הדולר-שקל. כלומר, התוצאה בשקלים מושפעת לא רק מביצועי המדד, אלא גם מהמטבע.
קרן מנוטרלת מט״ח מנסה לצמצם את השפעת המטבע, כך שהתוצאה תהיה קרובה יותר לביצועי המדד עצמו. אבל גם כאן אין ביטול מוחלט של סיכון, ואין הבטחה לתוצאה מסוימת.
בפועל, השאלה היא האם המשקיע רוצה שהדולר יהיה חלק מהחשיפה שלו, או שהוא מעדיף לנסות לצמצם את השפעת המטבע.
בתקופה שבה הדולר תנודתי, זו שאלה שיכולה להיות משמעותית במיוחד.
מה חשוב לבדוק לפני שבוחרים דרך חשיפה ל-S&P 500?
לפני שבוחרים בין קרן ישראלית בשקלים לבין ETF אמריקאי בדולרים, כדאי להבין כמה נקודות בסיסיות:
- האם החשיפה היא בדולרים או בשקלים?
- האם הקרן מנוטרלת מט״ח או לא?
- מה דמי הניהול או העלויות השוטפות?
- האם נדרשת פעילות בדולרים?
- מהם תנאי המסחר והעמלות הרלוונטיות?
- מהם שער ותנאי ההמרה, אם נדרשת המרה?
- באילו שעות אפשר לפעול?
- מה רמת הנזילות והמרווחים?
- האם המשקיע מבין את סיכון המטבע?
- האם דרך ההשקעה מתאימה לאופי הפעילות ולמטרות שלו?
- האם יש היבטי מס שצריך לבדוק מול גורם מקצועי?
זו לא רק שאלה של “איזה נייר עוקב אחרי S&P 500”. זו שאלה של מבנה חשיפה.
איפה Colmex Pro נכנסת לתמונה?
Colmex Pro מאפשרת גישה למסחר ב-ETFs אמריקאיים בדולרים, לצד פלטפורמות מסחר מתקדמות ושירות אנושי בעברית.
עבור משקיעים וסוחרים עצמאיים שרוצים לפעול בשוק האמריקאי דרך ניירות ערך הנסחרים בארה״ב, חשוב להבין מראש את המשמעות של פעילות בדולרים: מטבע המסחר, תנאי המסחר, שעות הפעילות, העלויות הרלוונטיות והסיכון המטבעי.
המטרה אינה “לנחש את הדולר”, אלא להבין כיצד שינויים בשערי החליפין עשויים להשפיע על תוצאות ההשקעה כאשר מודדים אותן במטבע אחר, ובכלל זה בשקלים.
מי שפועל בדולרים דרך ETF אמריקאי מקבל חשיפה דולרית ישירה יותר, אבל גם צריך לקחת בחשבון שאם וכאשר ירצה למדוד את התוצאה בשקלים או להמיר חזרה לשקלים, שער הדולר ישפיע על התוצאה הסופית.
לסיכום
השקעה ב-S&P 500 נראית לעיתים כמו החלטה פשוטה: רוצים חשיפה לשוק האמריקאי, בוחרים נייר שעוקב אחרי המדד ומתחילים.
אבל עבור משקיע ישראלי, יש שכבה נוספת שחשוב להבין: הדולר.
בתקופה שבה הדולר ירד, חזר לעלות, והריבית בישראל נמצאת במוקד, שאלת החשיפה המטבעית הופכת משמעותית יותר. לא כי אפשר לדעת לאן הדולר ילך, אלא כי צריך להבין איך הוא יכול להשפיע על התוצאה.
האם החשיפה נעשית בשקלים או בדולרים? האם היא מנוטרלת מט״ח או לא? האם המשקיע מבין איך שינוי בשער הדולר-שקל יכול להשפיע על התוצאה? ומהם תנאי המסחר והעלויות שמסביב?
לפני שבוחרים דרך חשיפה לשוק האמריקאי, כדאי להבין לא רק אחרי איזה מדד עוקבים – אלא גם באיזה מטבע פועלים.
שאלות נפוצות
ההבדל המרכזי הוא מטבע המסחר והאופן שבו שער הדולר-שקל משפיע על התוצאה עבור המשקיע הישראלי. השקעה בשקלים עשויה עדיין לכלול חשיפה לדולר, תלוי אם הקרן מנוטרלת מט״ח או לא. השקעה ב-ETF אמריקאי מתבצעת בדולרים ולכן כוללת חשיפה ישירה יותר למטבע.
חשיפה לא מנוטרלת מט״ח היא חשיפה שבה המשקיע מושפע גם מביצועי המדד וגם משינויי שער החליפין בין הדולר לשקל.
כן. ETFs אמריקאיים הנסחרים בבורסות בארה״ב נסחרים בדרך כלל בדולרים. SPY הוא דוגמה מוכרת ל-ETF אמריקאי שעוקב אחרי S&P 500, אך הוא אינו האפשרות היחידה.
כן, אם למשקיע יש חשיפה דולרית. במקרה כזה, התחזקות הדולר מול השקל עשויה לתמוך בתוצאה בשקלים. עם זאת, ההשפעה יכולה להיות גם הפוכה: אם הדולר נחלש, הוא עלול לפגוע בתוצאה השקלית.
ירידת ריבית בישראל עשויה להשפיע על שער הדולר-שקל, בין היתר דרך פערי הריביות מול ארה״ב וציפיות המשקיעים. עם זאת, שערי מטבע מושפעים מגורמים רבים, ולכן אי אפשר להסיק מכך בוודאות מה יקרה לדולר.
קרן מנוטרלת מט״ח נועדה לנטרל את השפעת שער החליפין על תוצאת ההשקעה, כך שהתוצאה תהיה קרובה יותר לביצועי המדד עצמו ולא לשינוי בדולר-שקל. עם זאת, חשוב להבין שנטרול מט״ח אינו “חינם” ואינו תמיד מושלם בפועל. מנגנון הגידור עשוי לכלול עלויות, פערי עקיבה והשפעות תפעוליות שונות, ולכן גם בקרן מנוטרלת חשוב לבדוק את דמי הניהול, מדיניות הקרן והאופן שבו מתבצע הגידור.
אין תשובה אחת שמתאימה לכל משקיע. הבחירה תלויה בצרכים, בעלויות, במטבע הפעילות, בהבנת הסיכונים, בשעות המסחר ובהעדפות האישיות של המשקיע.
המידע בכתבה הוא כללי ולצרכי ידע בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ייעוץ מס או המלצה לפעולה בנייר ערך כלשהו. השקעה בניירות ערך כרוכה בסיכון, לרבות סיכון מטבע, ויש לבחון את התאמת ההשקעה לצרכים האישיים ולהתייעץ עם גורם מוסמך במידת הצורך.
